אמא'לה אני אמא

אמא'לה, אני אמא!!!

חזרנו מלונדון לא מזמן.
לרגע זה הרגיש כאילו אנחנו זוג צעיר שוב..
בלי דאגות ובלי מקום שחייבים לחזור אליו.
כשאני טסה לחו"ל אני מתנתקת לגמרי. 
אני יודעת שהילדים אצל ספתא שלהם, 
ושדואגים להם ומפנקים אותם הכי בעולם.
שחיה זוכרת שהיא לוקחת לגן,
וסבא זוכר שהוא מחזיר.
ואת כל השאר ספתא כבר מסדרת..
ואני לא דואגת ולא מתגעגעת אליהם גם לא לרגע.
יש כאלה שחשבו שזה מוזר
כאילו, איזו מין אמא את? 
מה, את לא מתגעגעת לילדים שלך??
לא.
אני בחופש!
זה גם, ובעיקר חופש מהדאגה להם ואליהם,
שבוע שלם שאני פשוט קמה בבוקר ודואגת רק לי.
אני מצחצחת שיניים בשקט בלי ילדים צורחים ברקע.
ואני קמה ב9 ולא ב5. 
ומתאפרת שעה עם כל התיק איפור- 
ולא רק אייליינר וסומק.
ושותה קפה ברוגע בלי שמיכאל טורף לי ת'עוגה
ונגה שותה לי שלוק מהקפה.
ויוצאת לשופינג ולטייל וחוזרת מתי שבא לי.
והולכת לישון מתי שבא לי-
כי אפחד לא יעיר אותי מדי מוקדם מחר בבוקר.
שבוע שלם של האקונה מטטה.
אבל היי, אני בהחלט חושבת עליהם
רוב הקניות הן להם..
צעצועים, ובגדים, ופיצ'פקעס שהם אוהבים..
ומתי אני כן מתגעגעת אליהם?
כשעולים על הטיסה חזור..
אז פתאום הכל עולה וצף ואני רק רוצה להגיע ולחבק אותם.
ובסוף הם בכלל רצים לאבא-
מה אני טורחת..

על כל מקרה,
בשבת בבוקר נעמדה לי צללית בכניסה לחדר השינה.
לא הצלחתי לראות פנים,
רק המון המון תלתלים.
פקחתי חצי עין, מצמצתי
והיא נעלמה.
נו שויין.. אולי דמיינתי.
בכ"ז, עכשיו 5 בבוקר ואני ממש עייפה.
לויודעת כמה זמן עבר מאז
ועד שקופסאת צ'יריוס ומזלג נתקעו לי בפרצוף
"אמא, המהםם. אכול, אמאאא"
מבט ומרפקון מהיר לזה שלידי,
לא, הוא ישן לגמרי. אין ברירה..
מפה לשם,
מצאתי את עצמי בשבת ב5 בבוקר יושבת בסלון
ומיכאל יושב לידי ובולס צ'יריוס במהירות של
ילד שואה.
ומכירים אתזה,
שמרוב עייפות לרגע קצת מתנתקים..או קצת חולמים ובוהים..
ופתאום גם נגה הגיעה לסלון, והצטרפה לחגיגה.
ואני רק שאלתי את עצמי
איפה לעזאזל אמא של הילדים האלו
שתכין להם איזו ארוחה..
ואיזו מסכנה, 
5 בבוקר. בטח משגעים לה ת'צורה..
ואז כזה קמתי ובאתי לחזור למיטה..
תהפכו ת'בית מצידי,
אני ישנה!
ואז קול קטן קורא לי מהסלון-
"אמא, תגידי, מה ניראה לך? את לא בחופשה!
אני גם רוצה קורונפלקס. 
עם חלב בבקשה. תודה".
ניערתי ת'צמי לרגע והסתכלתי מסביב-
2 ילדים ענקייםםם יושבים לי בסלון מלא צעצועים מפוזרים.
ודורשים אוכל
ב5 בבוקר.
ואני בכלל ילדה בעצמי, 
עם נעלי בית ופיג'מה של דיסני.
מה אתם רוצים ממני? 
מאיפה באתם עלי עכשיו?
ותוך כדי שאני מוזגת לה קורונפלקס וחלב
שוב נוחתת ההכרה,
אפילו שזה חצי מתוך שינה-
אמאל'ה, אני אמא!

ותאמינו לי,
זה מאושר ומפחיד כל פעם מחדש..

גלגל ענק
לונדון
תא טלפון

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *